לאחרונה, דן ביהמ"ש המחוזי בתל אביב בסוגיה זו במסגרת ת.א. 2463/05.
במקרה אשר הובא בפני ביהמ"ש המחוזי, נסעה ילדה בת 6 באוטובוס הסעות לבית ספרה. כל הילדים האחרים ירדו מהרכב אך הנהג לא שם לב כי ילדה בת 6 נותרה באוטובוס. הנהג המשיך בנסיעה, עצר את האוטובוס, ירד ממנו ונעל אותו כאשר הילדה לכודה בתוכו.
הטמפרטורה באוטובוס עלתה עד ל 63 מעלות והילדה נהרגה כתוצאה מהחום הגבוה.
במסגרת תביעה אשר הגישו הוריה של הילדה, בשם עזבונה, כנגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב וכנגד משרד החינוך, טענה חברת הביטוח בפני ביהמ"ש כי לא מדובר תאונת דרכים.
ראשית, קבע ביהמ"ש כי לטעמו יש לראות בפעולת נעילת האוטובוס, כאשר הילדה נמצאת בתוכו, כאירוע תאונתי מובחן אשר הביא בסיכומו של יום גם למותה. ביהמ"ש מבאר כי אמנם מיד לאחר נעילת הדלת הילדה היתה עדיין בחיים, אך הנזק החל להיבנות כבר בעת סגירת דלת האוטובוס.
לכן, נעילת האוטובוס מהווה אירוע פתאומי - תאונתי.
עוד קבע ביהמ"ש כי בעת האירוע נעשה "שימוש ברכב" כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים. ביהמ"ש הבהיר כי נוכחות הילדה באוטובוס אינה מספיקה כדי לקבוע שנעשה שימוש ברכב אשר נכלל "מתחם הסיכון התעבורתי". חרף זאת נקבע כי הנסיעה של הילדה באוטובוס, אשר מהווה שימוש ברור ברכב למטרות תחבורה, לעולם לא נסתיימה שכן היא לא ירדה מהרכב כפי שביקשה לעשות בסיום הנסיעה.
בהקשר זה ציין ביהמ"ש גם את תקנה 83 לתקנות התעבורה אשר קובעת כי : "אדם המבצע הסעת תלמידים יסרוק את הרכב בתום ההסעה עדי לוודא שלא נותרו בו ילדים". תקנה זו חוקקה רק לאחר מקרה מצער זה.
ביהמ"ש אף בחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מותה של הילדה. בסוגיה זו נקבע כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי, שכן לולא נזנחה הילדה באוטובוס הרי שעדיין היתה בין החיים. כמו כן נקבע כי נעילת רכב כאשר הילדה בתוכו ומותה של הילדה כתוצאה מכך, נכנסים לגדר הסיכון הטמון בנסיעה ברכב וזאת בוודאי לאור העובדה כי מקרים בהם מושארים תינוקות וילדים צעירים בכלי רכב, אפילו ע"י הוריהם, הפכו אינם מקרים נדירים כלל ועקר.
לאור כל זאת קבע ביהמ"ש המחוזי כי יש להכיר באירוע כתאונת דרכים וחייב את חברת הביטוח אשר ביטחה את האוטובוס, לפצות את עזבון הילדה בהתאם לגובה הפיצוי אשר ייקבע בהמשך ההליך.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי!
