בדין הפלילי הישראלי יש להבחין בין עבירות עוון, עבירות שהעונש עליהן הוא עד 3 שנות מאסר לבין עבירות פשע, שהעונש עליהן הוא למעלה מ- 3 שנות מאסר.
החל מיום 1.1.03, חלה חובת יידוע לנאשמים פוטנציאלים על דבר הכוונה להגיש נגדם כתב אישום בגין רוב עבירות הפשע.
חובת היידוע חלה על רשות התביעה ומשמעות חובת היידוע היא כי ניתנת הזדמנות לנאשם הפוטנציאלי להשיג השגותיו תוך 30 ימים מרגע קבלת ההודעה בדבר הכוונה להגיש נגדו כתב אישום.
והכל מתוך מטרה לשכנע את רשות התביעה, רגע לפני הגשת כתב אישום כנגדו, שלא להגיש כתב אישום ולסגור את תיק החקירה.
הנוהג המקובל הוא כזה המאפשרלחשוד אף לצלם את חומר החקירה טרם קיום השימוע כך שיתאפשר לו להשמיע טענותיו בצורה מושכלת ועניינית תוך התייחסות לחומר החקירה.
אין כל מניעה כי הנאשם הפונטציאלי עצמו יבקש באופן אישי לקיים השימוע בעניינו, אם כי אין הדבר מומלץ וכדאי כי החשוד ייעזר בשרותי עורך דין הבקיא בפלילי.
חשוב להדגיש כי פרקליטי מחוז או ראש יחידת תביעות יכולים שלא לקיים זכות שימוע לחשוד, אך החלטה כזו צריכה להנתן בכתב ולכלול נימוקים.
כעיקרון אותה זכות שימוע מתקיימת בהעלאת הטענות בכתב במסגרת בקשה להמנע מהגשת כתב אישום ומופנית אל אותו גורם שבידיו הסמכות להחליט על ההעמדה לדין.
ניתן ואף רצוי לבקש כי השימוע ייערך אף בעל פה, אם כי אין המדובר בזכות קנויה והדבר נתון לשיקול דעת הפרקליטות.
נכון לכתיבת שורות אלו לא קיימת הלכה ברורה מאת בית המשפט העליון לענין אי קיום חובת היידוע ו/או זכות השימוע אם כי בפרקטיקה המשפטית בתי המשפט נוטים לבטל כתבי אישום או מורים על קיום שימוע בדיעבד כתרופה לאי קיום חובת היידוע.
השימוע הינו המחסום האחרון בטרם הגשת כתב אישום כנגד נאשם ועל כן יש להערך לו במקצועיות וברצינות וטוב ייעשה החשוד אם ייעזר בשרותי עו"ד מקצועי ומנוסה .
באם השימוע צולח, הרי שהדבר יכול להביא לסגירת תיק כנגד חשוד או לחילופין להביא לכתב אישום מצומצם ופחות חמור מזה שהיה מתוכנן כנגד החשוד.
מאמר זה אינו בבחינת חוות דעת משפטית ואינו משמש תחליף לייעוץ משפטי!
